מיינדפולנס , סדנת מדיטציה , מדיטציית מיינדפולנס
דרך הקשב - מכון הפרעות קשב וריכוז  
   

מה היא הפרעת קשב וכיצד היא מתחברת לסדנת MINDFULNESS

הפרעת קשב  וריכוז הינה הפרעה התפתחותית אשר משפיעה על יכולת הריכוז ,הקשב, על הפעלתנות על הסבלנות וכתוצאה על חלקים נרחבים של שטחי התפקוד. הפגיעה המרכזית היא ביכולת לנהל ולווסת את הקשב כפי שבאה לידי ביטוי  בפגיעה ביכולות הניהוליות.היכולות הניהוליות כוללות את יכולת התארגנות בחיים במיוחד התארגנות בזמן, היכולת לתכנן ולתעדף והיכולת להתנהל אפקטיבית להשגת המטרות החשובות לנו .ההפרעה מתבטאת גם בחוסר יציבות רגשית הבאה עם רמות חרדה גבוהות יחסית, דימוי עצמי פגוע ונטייה למצבי רוח ירודים.

המערכת המרכזית אך לא היחידה הנפגעת בהפרעת קשב וריכוז היא מערכת הכישורים הניהולים הנקראת בספרות
       ה - Executive functions 

איבחון קשב וריכוז תכנון
איבחון קשב וריכוז יוזמה
איבחון קשב וריכוז תעדוף
איבחון קשב וריכוז זיכרון עבודה
איבחון קשב וריכוז גמישות מנטאלית
איבחון קשב וריכוז בקרה על פעולה

בהפרעת קשב וריכוז הקושי העיקרי נמצא בניהול המערכות השונות בתזמון נכון.

לא בכדי נוהגים לדמות את מערכת הקשב האחראית על ניהול התיפקודים הפזורים במקומות שונים במח כ"המנצח" על  "תזמורת". ברור כי תזמורת בה כל כלי יודע לנגן היטב,תשמע כקקופוניה אם המנצח לא ידע לתזמן נכון את כניסת ויציאת קבוצות הכלים השונות ואת עוצמת הנגינה של כל כלי וכלי ביצירה. 

תחומי הפגיעה העיקריים בהפרעת קשב וריכוז.

בהפרעת קשב וריכוז ניתן לדבר על פגיעות במספר תחומים. המוכרים הם התפקודיים האקדמיים והתעסוקתיים.משפטים כמו "לא ממצה את הפוטנציאל " ,"לא עומד בציפיות", "הבטחה שלא קוימה" מוכרים הייטב לבעלי הפרעת קשב וריכוז. בנוסף, נוטים בעלי ההפרעה לתת לעצמם תוויות שליליות כגון עצלן,לא רגיש,לא אכפתי,מרחף, "אי אפשר לסמוך עלי" ועוד.  

בהפרעה זו נפגעים הביטחון העצמי,הדימוי העצמי והדימוי החברתי שלנו, נפגעות מערכות יחסים אינטימיות ומערכות יחסים עם הסביבה וזאת בשל חוסר תשומת לב מספקת לרגשות הזולת, נטייה לפלוט אמירות שבדיעבד מצטערים אליהם, נטייה "לדרוך על יבלות". לאכזב ,לאחר לפגישות ולאירועים, לשכוח. יש קושי אמיתי לתת תשומת לב מספקת לצרכים האישיים ולצרכי האחר ובנוסף לכך  סובל בעל הפרעת קשב וריכוז  מתנודות במצבי רוח עם נטייה להתפרצויות כעס.

אפשר לסכם מצבים אלה תחת כותרת מרכזית אחת והיא כי בעלי הפרעת הקשב לא מספיק "נמצאים","נוכחים" או "קשובים" לקורה בתוכם וסביבם בכל רגע ורגע, לא מצליחים להסב את מלוא תשומת הלב לראות את "התמונה הגדולה" המאפשרת להם להגיב  ממקום צלול ,שקול ומתאים והסיבה המרכזית לכך  היא העדר  קשיבות או  העדר  MINDFULNESS.

בעולם המודרני אנו נוטים לעבור מפעולה לפעולה ממחשבה למחשבה, מאירוע לאירוע תוך שאנו מסבים תשומת לב מועטה בלבד לכל אירוע כשלעצמו. אנו פועלים כמו בתוך ענן עם מודעות  עמומה בלבד למה שבאמת קורה.אנו מוצאים עצמנו במחשבות על מה שיהיה בעתיד או על מה שכבר עבר. ביחס לעבר אנו  עוסקים באירועים לגביהם יש לנו  תחושות אשם, חוסר סיפוק או תסכול. מחשבות מסוג  "למה לא עשיתי/ לא אמרתי / לא הגבתי ..." או לחילופין  "למה עשיתי / אמרתי / הגבתי ..." או "יכולתי ל..."  או " אילו רק הייתי ....".  ברגע שאנו נחים מעט ממחשבות על העבר אנו נוטים מייד לרוץ למחשבות  על  העתיד  לאן אני רוצה להגיע, מה אני צריך לעשות / להספיק/לסדר /לכתוב... וכו'. מחשבות על העתיד עלולות לגרום לנו מתח שכן במקרים רבים אנו שואלים את עצמינו במקביל גם האם אצליח? האם אסבול? האם אספיק?האם אהיה ? אנו חוששים שהפחדים שלנו עלולים להתגשם או לחלופין שמשהו אליו אנו שואפים לא יקרה? בכל המקרים הללו אנו נמצאים על קו הזמן של  עתיד או עבר אך בהחלט לא נמצאים ברגע הנוכחי במלואו, בהווה,בזמן היחיד העומד לרשותינו באמת.

מהי קשיבות או מיינדפולנס  (MINFULNESS)

מיינדפולנס היא היכולת להיות נוכח בהווה באופן מלא בכול רגע ורגע, להיות מודע לחד פעמיות של הרגע הנוכחי ללא שיפוט או ניסיון "לכוון" את המציאות.למען האמת ניתן לאמר כי אנו חיים בהווה בלבד שכן גם כשאנו חושבים על העבר או העתיד אנחנו עושים זאת בהווה.מה שעומד לרשותנו הוא רק הווה ועוד הווה ועוד הווה. אם כך נשאלת השאלה  מדוע  אנו חוזרים ועוסקים רב הזמן  במה  שעבר עלינו או בתוכניות ומשימות לעתיד, זאת ועוד, במרוץ היום יומי אנו שוכחים לשאול את עצמינו מהו המחיר אותו אנו משלמים על דפוס התנהלות זה.
מעט מאוד אם בכלל אנו נמצאים בחוויה העכשוית החד פעמית במלואה,עם הכאן ועכשיו.רב הזמן אנו פועלים כמו "טייס אוטומטי", מגיבים באופן אוטומטי מוכר ודומה לסיטואציות או אנשים בדרך כלל התגובה הרגשית שלנו לאחר היא אוטומטית ( לטוב ולרע ). כמה פעמים אנו עוצרים לרגע לראות באמת את הפרח  או את השקיעה הזו שלא הייתה כמוה בדיוק ולא תהיה, כמה פעמים אנחנו באמת עוצרים ומביטים עמוק בפני האנשים האהובים עלינו?  בנשימה שלנו?  האוטומט שלנו נוהם תדיר כבר ראיתי, כבר שמעתי,אני מכיר, אני יודע. 

ל"טייס האוטומטי " יש תפקיד ההישרדותי חשוב אך יחד עם זאת יש לו נטייה להכללה והשטחה של פרטים באירועים אנשים ומצבים,הכללה המונעת מאיתנו להיות מודעים לקסם של החד פעמיות, בשיגרת חיינו אנחנו נושקים לילד או לאשה במהירות באופן אוטומטי ,את הדרך לעבודה אנחנו עושים באופן אוטומטי ראשנו נמצא במה נעשה מאוחר יותר בעבודה אנו לא שמים לב לגופינו,למתח בשרירים,לכאבים,לאי הנוחות ומוצאים עצמינו מופתעים כשאנו חולים "פתאום" ללא שום אזהרות מוקדמות.אנחנו מגיעים בסוף היום הביתה סחוטים מהמרוץ,הרוסים.
אנחנו מוצאים עצמינו חסרי סבלנות למשפחה לאישה, לילדים "רק תנו לנו לנוח מהמרוץ המתמיד של חיינו".

כיצד אנחנו מטופלם באי נוחות ובמתח? רבים נוטים למלא את ראשיהם בגירויים שיקהו את תחושת אי הנוחות מבקשים אלכוהול,סמים או סרטי פעולה באופן זה מבקשים לנוח, לשקוע במשהו שמקהה את החושים שלא יגרום לנו להרגיש. נשאלת השאלה שלא נרגיש את מה? את המתח,הלחץ,העצב התסכול,הפחד או אי הנחת הכללי.                 אנו רק רוצים לצאת לחופש,חופש מהעומס,חופש מהדאגות,חופש מעצמנו . ומה קורה בחופש האם מצליחים להרגיש רגיעה,ליהנות,להטעין את המצברים או שאנו ממשיכים באותם דפוסים של לרוץ להספיק לעשות V על הדברים שצריך לעשות ? 

משחר ההיסטוריה מחפש האדם את האושר וכדי להגיע אליו אנחנו שואפים להסיר את  הסבל והאמת הידועה לכל היא שמאז ומעולם החיים בעולם כוללים רגעים רבים של אי נחת, מתח וחרדה, גם כאשר אין לנו כאב פיזי הרי שבמהלך החיים אנו פוגשים קשיים,סבל ומחלות אצלנו או אצל הקרובים לנו, אנו צוברים אכזבות חוששים מהמוות.גם כשאין מצוקה קשה וחיינו "בסדר" אנו סובלים פשוט מכך שדברים לא מסתדרים כפי שרצינו ובמקרים רבים רגעי האושר שלנו קצרים ורחוקים אחד מהשני . 

קשיבות- מיינדפולנס (MINFULNESS) היא דרך לשנות את חווית חיינו על ידי שינוי  גישתנו למה שקורה לנו. שינוי הגישה הוא פשוט להסבר אך קשה למימוש. מדובר בתהליך פסיכולוגי שיכול לשנות את חווית חיינו באמצעות שינוי הדרך בה אנו תופסים,מפרשים ומגיבים לאירועים פנימיים (רגשות זכרונות מחשבות ) וחיצוניים,מרגע לרגע.

ה- מיינדפולנס קשיבות או המודעות היא יכולת  שקיימת בנו ועושה אותנו לבני אדם. זו היכולת להיות ערים,קשובים ופתוחים באופן מלא בכל רגע למה שקורה בתוכנו וסביבנו .בדרך כלל אנשים מודעים  למה שקורה דרך פילטר הדעה שלהם על מצבם. אנו נמשכים לדברים נעימים או נרתעים מדברים כואבים, יש לנו דעה  ברורה על מי אנחנו על מה שקורה לנו, אנו רואים,מפרשים וחווים את החיים דרך העמדות התפיסות או הקונצפטים שלנו על עצמנו ועל העולם. דרך עדשות אלו,שלא תמיד נוקו דיין,אנו מגבשים את זהותנו את תפיסתנו על העולם על הטוב והרע, ממעטים להיות במצב של התבוננות צלולה, בהירה ללא הבעת דעה, התבוננות נקייה ללא ביקורת או שיפוט ללא הימשכות או דחייה.  באמצעות  פיתוח עמדת המתבונן ניתנת לנו האפשרות  לראות  את ההווה באופן מלא יותר צלול יותר בלי  הפריזמה האוטומטית של התפיסות שלנו  על מה שצריך להיות.אם נתבונן באופן הנקי מדעותינו הקבועות נוכל לראות ולהבין מה באמת קורה,נדע מה נכון לעשות,מתי נכון לפעול ומתי לא. נוכל לעשות זאת מתוך שלמות עצמית ובחירה. לצערנו רבים נמצאים במצב זה לרגעים ספורים בלבד במהלך היום. רב הזמן  אנחנו נספגים למצבים לא מודעים, לסיפורים ו"סרטים" שאנו מספרים לעצמנו על המציאות.

לשמחתינו נמצא שהיכולת להיות בתודעה מתמשכת מרגע לרגע ביום יום היא יכולת הניתנת ללמידה ולתרגול .

MINDFULNESS המודעות הוא ערך מרכזי במסורות המזרח ומוכר גם בדתות המערב דרך התפילה וההתבוננות.
הבודהיזם טיפח אותה כבר לפני יותר מ 2500 שנה. קשיבות היא כלי או אמצעי אפקטיבי  לשיפור איכות חיים וצמצום הסבל. אפשר ללמוד עליו אך להבינו ניתן על ידי התנסות ישירה בלבד, התנסות מאפשרת להבין את העיקרון ולחוש את השפעותיו.  מכיוון שמדובר בחוויה אינטואיטיבית יכול כל אדם לתרגל ולהבין כיצד להיות מודע יותר בחייו. פיתוח מודעות כזאת היה ויהיה תמיד מסע אישי מרתק של גילוי עצמי . MINDFULNESS מעבר למטרה הקדומה בשבילה פותחה במזרח מקבלת בפסיכולוגיה המערבית הרחבה למטרות טיפוליות. ד"ר קאבט זין וד"ר בישופ שני חוקרים אמריקאים העוסקים בחקר ופיתוח שימושים רפואיים ופסיכולוגים של הקשיבות מדברים על ניהול הקשב בצורה מסוימת, בצורה המשאירה אותנו  ממוקדים וקשובים לחוויה המידית מתוך סקרנות, פתיחות וקבלה עצמית,לא מבקרים את מה שאנו חווים אלא ראשית לכל רואים את מה שיש,לא שופטים לא דוחים ולא מזדהים איתו.גישה שאינה ביקורתית היא עמדה המקבלת את היש מתוך חמלה ומאפשרת לאדם להתמודד באופן משמעותי טוב יותר עם מתח,חרדה וכאבים כרוניים.

מחקרים רבים המפורסמים כיום  מראים שמדיטציה משפיעה הן על איכות החיים והן על תפקודן של  מערכות רבות כגון מערכת החיסונית.
במחקר שעשו קאבט זין וריצרד דווידסון עם קבוצה של עובדים בחברת היי טק מדדו את פעילות המוח בקבוצת המטרה (25 משתתפים ) ובקבוצת ביקורת .
קבוצת המטרה תרגלה מדיטציית מיינדפולנס במשך 8 שבועות וקבוצת הביקורת הייתה בהמתנה. שתי הקבוצות נמדדו לפני התחלת התרגול, לאחר 8 שבועות של התרגול ו 4 חודשים לאחר תם התרגול. שתי הקבוצות  נמדדו במדדי פעילות המוח.
במחקר נמצא שיפור ניכר של הפעילות המוחית באזורים של האונה הקדמית השמאלית,פעילות שמבטאת בעליה בריכוז וברגיעה בקרב הקבוצה שתירגלה מדיטציה למול קבוצת הביקורת.בהמשך למחקר,לשתי הקבוצות ניתן חיסון נגד שפעת. לאחר 8 שבועות נמצא כי קבוצת המטרה,שעסקה בתרגול המדיטציה,פיתחה רמת נוגדנים גבוהה בהרבה לווירוס השפעת לעומת רמות הנוגדנים שנמצאו בקבוצת הביקורת שלא תירגלה מדיטצייה. 

במחקר אחר של תרגול בשיטת MBSR במשך 10 שבועות בקבוצה של סובלים מכאבים כרוניים נמצאו הבדלים סטטיסטיים במדדים של תחושת כאב, דימוי גוף שלילי , מידת והימנעות מפעילות עקב כאב כמו כן נמצא שיפור במצבי רוח ירודים,כולל חרדה ודיכאון וירידה משמעותית בשימוש בתרופות נוגדות כאבים בקבוצת המדיטציה למול קבוצת הביקורת .הממצאים נמצאו תקפים גם 15שבועות לאחר סיום ההתערבות ונמצא שרוב המשתתפים התמידו במדיטציה.     

במחקר נוסף נבדקה תגובת העור אצל 37 חולי פסוריאזיס שעברו טיפול בחשיפה לאור תוך שמיעת קלטת מדיטציה לעומת קבוצות חולי פסוריאזיס אשר נחשפו לאור ללא קלטת המדיטציה.
בתוצאות המחקר נמצא הבדל סטטיסטי משמעותי אצל מטופלים אשר הקשיבו לטייפ של מדיטציה בזמן החשיפה לאור התוצאה הייתה שהכתמים שעל גופם קטנו באופן  משמעותי לעומת קבוצת הביקורת .

מחקרים רבים נוספים הנעשים כיום מדגישים את התרומה הרבה שיש לפתוח מודעות באמצעות מדיטצייה על הבריאות ועל תחושת ה-WELL BEING של בני אדם.


מאמר זה נכתב ע"י ד"ר ברוך בנדיקט סטיר המעביר סדנאות מדיטציית מיינדפולנס

מוזמנים להכנס לקישור לשמוע על האפקט מדיטציית המיינדפולנס על חרדה וכאבים

http://www.youtube.com/watch?v=puzAe4G6uDw


| מיינדפולנס || סדנת מדיטציה || מדיטציית מיינדפולנס || מדיטציית Mindfullness |
  • הדפס עמוד זה
  • ספר לחבר
  • הוסף לפייסבוק
  • הוסף לגוגל סימניות
  • הוסף ציוץ בטויטר

ללקוחות דרך הקשב היקרים

שנה טובה, גמר חתימה טובה

וחגים שמחים

שירד הגשם בעיתו וכולנו נפרח יחדיו

מאחלים

ד"ר ברוך סטיר ואביגיל הררי סטיר

 

הסבר על הפרעת קשב
מה זה ? למה ?
ואיך מתמודדים
זהו פרק ראשון של
סדרת מצגות
תהנו :-)


____________________

סדנא חד יומית למנהלים וארגונים


לחץ לפרטים נוספים....


לחץ לפרטים על עקרונות הסדנא 

סדנה חדשה תיפתח מיד אחרי החגים ב 24/10/14 בשעה 9.00

----------------------------------

להרצאות וסדנאות

לחצו כאן  

____________________

סדנה למנהלים בנושא:

"הקשב הארגוני" מוזמנים להכנס ללינק בדף הרצאות וסדנאות ולקרוא מאמר שפרסמנו בעיתון משאבי אנוש במאי 2013 בנושא:
בעיית הקשב הארגוני בעולם המודרני.




סדנה חוויתית למנהלים

"זהירות מחשבות חוצות"

בהנחיית ד"ר בטי שרייבר ואביגיל הררי סטיר

לפרטים 0506256503




אנו מתמחים באבחון  הפרעת קשב במבוגרים

ומתן חוות דעת למוסד לביטוח לאומי




סדנאות:

מדיטציית  מיינדפולנס במקום העבודה.

בהנחיית:

אביגיל הררי סטיר 

לפרטים טל: 0506256503

____________

TECHNOISE MANAGEMENT

סדנא לצוות  בעסק שלכם


 

 


 
 
050-6256503
     
 
 

* שם:
* אימייל:
* טלפון:
Captcha